תקציר:
במהלך טיול קמפינג ביער, הסמוך לעיירה קטנה בשם "בלו מאונטיין", ריי קין ובנו מזהים שני אנשים שנסחפים בנהר. ריי, שרץ להציל את השניים ומושה אותם מן המים, מגלה את פרנק קורדל, רוצח שכיר, כבול באזיקים לגופתו של מרשל אמריקאי, ומיד מבין שהוא ובנו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
ריי, מורה לחינוך גופני ושוטר לשעבר, תמיד מקפיד על מקצוענות- מסיים את מה שהוא מתחיל, לא מתחמק מאחריות ולעולם לא מתחמק משום אתגר.
בעוד אנשיו של קורדל בעקבותיהם, ריי, בעזרת בנו, מתעקש לנווט את דרכם אל מחוץ ליער כשקורדל בידיו, ובכך להישאר בחיים ולעצור את ניסיון ההתנקשות של קורדל בנשיא.
בימוי -
ברוס ברספורד
תסריט -
סטיבן כץ
ג'ון דרוזט
שחקנים -
ג'ון קיוזאק ....ריי קין
מורגן פרימן ....פרנק
ג'יימי אנדרסון ....כריס קין
נד בלמי ....מונטגומרי
קורי ג'ונסון ....דיויס
אליס קריג
תומס לוקייר ....ג'ונסון
ריאן מקקלוסקי ....דן לוכלנד
איאן שו ....מיקלס
ביל סמיתרוביץ
וויליאם טפליי ....גורדון ג'נינגס
מייגן דודס
ביקורות -
מסיבות שונות, האופציה של 'השתולים' ירדה מהפרק; גם הבונד החדש לא הסתדר. בכל זאת רצינו משהו עם אקשן, אז חשבנו על 'החוזה' - סרט אקשן עם מורגן פרימן וג'ון קיוזאק, מה כבר יכול להיות רע?
''סרט עם מורגן פרימן וג'ון קיוזאק שאף אחד אפילו לא מדבר עליו?'' התלחשש מוחי, הפועל כרגיל כנגד כיוון השעון, ''זה חייב להיות באמת גרוע''. הלכנו. לפעמים הסרט הוא רק תירוץ.
''לא נורא'', ניחמתי את עצמי בדרך, ''אם יהיה ממש רע, לפחות יהיה לי צ'אנס לדון אותו למוות על דפי 'עין הדג'''.
הו, גורל אכזר. אפילו רע הסרט הזה לא הואיל להיות. לא נדרש הרבה זמן כדי לאבחן את הפתולוגיה הסופנית ממנה הוא סובל - ה''הולמרקיאה דיוידיטיס'', או הסתמיות הממארת.
מורגן פרימן הוא פרנק קרדן, רוצח להשכיר המנהיג קבוצת שכירים בדרך לביצוע חוזה מסתורי. סדרה של אירועים מצערים מעבירה אותו לידיה של המשטרה המקומית של עיר נידחת כלשהי, אי שם בשממה הפחות מתורבתת של ארצות הברית של אמריקה. אירוע מצער נוסף כמעט ומוציא אותו מזרועותיו הכחלחלות של החוק - אך ברגע האחרון מפקיד מלווהו הגוסס של קרדן את אסירו בידיהם הלא אמונות במיוחד של המורה לספורט ומאמן הבייסבול ריי ושל בנו כריס, בלווית זוג אזיקים ואקדח, ובנשמת אפו האחרונה מורה להם ללוות את האיש המסוכן אל מקום בטוח. ריי ובנו יצאו בסך הכל לקמפינג תמים - אבל כמו שקורה בסרטים, הם נשאבים בעל כורחם אל תוך מערבולת מסחררת של התרחשויות, או משהו כזה. אלא מה, במקרה הזה מדובר לכל היותר במערבולת מהסוג שמופיע לעיתים בתחתית הכיור לאחר שמוציאים את הפקק.
החל ממפגש הפסגה בין פרימן לקיוזאק, הסרט מנסה להיות שילוב של מלחמת הישרדות מול הטבע העוין סטייל 'גברים במלכודת' עם פרק של '24', גם אם אינו נוחל בכך הצלחה מרובה. ריי ובנו מגלים מהר מאוד שלאסיר שקיבלו יש גם חברים, שלא יבחלו באמצעים על מנת לחלץ אותו מידיהם במהירות האפשרית - פחות מתוך נאמנות נצח ואחוות חברים לפשע, ויותר משום שהמשכורת השמנה שהובטחה להם תלויה בו. עם הגילוי הזה באה גם ההבנה שמדובר באנשים שלא יהססו להשמיד את כל הראיות למעשיהם - ובעיקר את הראיות ההולכות על שתים - ושהברירה היחידה שנותרה לריי ולכריס היא להמשיך ולהיגרר עם האסיר שלהם עמוק יותר אל תוך שטחי הפרא השוממים.
המלווים בעל כרחם נמלטים עם האסיר אל תוך היערות העבותים, המוריקים, בינות לנחלי מים מפכפכים ולמצוקי סלעים נוראי הוד, הנשקפים אל... כלומר, כן, טוב, הנוף באמת נחמד, אבל אם לא אכפת לכם, בשביל נוף של יערות ירוקים אני יכול פשוט לצאת למרפסת. הרבה יותר זול, וגם לא צריך לעבור דרך קניון מגעיל בדרך.
המרדף מתנהל על מי מנוחות. העלילה לא ממהרת לשום מקום, והדיאלוגים השנונים-למחצה שהושמו בפי פחות או יותר כל אחד מהמשתתפים, לא ממש משפרים את המצב. ''המצב יכול להיות יותר גרוע''. ''- אתה חושב?''. ''- למען האמת, לא''. אני מקווה שהרעיון הכללי הובן, כי שאר השנינויות לכאורה נמוגו בתוך מוחי בערפל של שכחה בדיוק רגע לאחר שנאמרו. האקשן הדל שמספק הסרט מבליח מדי פעם למתקפה קצרה, ומיד חוזר לישון לטובת עוד רבע שעה של נופים מוריקים ושות'.
הדמויות לא מעניינות, עומקן כעומקו של שטיח, וממש לא הטרידה אותי השאלה מה יקרה להן בהמשך. מכיוון שהגיבור הוא אלמן ומיוסר, נטחנת לאורך הסרט סוגיית מותה של הזוגה והשפעתה על יחסי האב-בן עד לזרא. כמיטב המסורת, התסריט מתעקש גם לספק לנו רמזים מרובים לכך שמשהו גדול, הרבה יותר גדול, מסתתר מאחורי המזימה שאנו חושבים שפענחנו בקלות. ההבטחה הזו לא זוכה לכיסוי ממשי. ה''טוויסט'' יפתיע אולי את מי שישן לאורך חציו הראשון של הסרט - אם כי אין להתפלא אם יהיו לא מעט כאלה - והסגירה התמוהה של הסיפור כאילו נועדה להבטיח שאכן מסקנתי הראשונית נכונה, והסרט כולו מיותר לחלוטין.
למעשה, קשה לי להצביע על משהו ממש ממש רע בסרט. הכל פשוט סתמי. גם השחקנים בסדר, כזה. על מורגן פרימן אהובי, שמשחק פה את המחסל הכי סבאי וחביב שיצא לכם לפגוש, קשה לי להגיד מילה רעה - תחליטו אתם אם מחסלים מקצועיים אמורים להיות סבאיים. ממש לא מזמן, כראש המאפיה השחורה ב'להרוג את המזל', הוא הראה שהוא יכול לשחק את האיש הרע-אך-לא-נעדר-אישיות באופן הרבה יותר מוצלח. ג'ון קיוזאק גם כן בסדר. וגם הילד, ופחות או יותר כל היתר. אבל כאשר הכל רק ''בסדר'', זה בכלל לא בסדר. זה אולי יכול לעבוד כפרק ממוצע של סדרת מתח ממוצעת, אבל מסרט קולנוע אני מצפה להרבה יותר.
השאלה העיקרית שנותרה מנקרת בי עם סיום הצפייה, היא מה גרם לשנים מהשחקנים החביבים עלי לשתף פעולה עם המחדל הזה. בתחילה חשדתי שאולי שניהם פשוט קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנאשם. סליחה, של הבמאי. אחרי מבט נוסף בשניהם, האפשרות נראית לי פחות ריאלית. אם כן, מה סוד העניין? איומים? סחיטה? טובות הנאה שחוקיותן מפוקפקת? נראה שלעולם לא אדע. נו, לפחות תעלומה אחת להפעיל עליה את הראש יצאה לי מהסרט הזה.
הוסף תגובה